פסק-דין בתיק ב"ל 20388-01-13

1.         לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 13/11/2012, אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 10%.

2.         הוועדה לעררים העניקה למערער נכות בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 37 (7) (א) - הגבלת תנועות בעמוד השדרה המותני בצורה קלה.

3.         הערעור נסוב בנוגע לנכות הנוירולוגית בלבד.

            עיקר טענות המערער

4.         הוועדה לא נימקה כדבעי מדוע אינה מעניקה למערער נכות בתחום הנוירולוגי. הוועדה לא נתנה הסבר מדוע היא מעדיפה את בדיקת ה-CT על פני בדיקת ה-EMG, שעה שבדיקת ה-EMG  מדוייקת יותר, ומטרתה לאבחן הולכה עצבית ופגיעה נוירולוגית.

            הוועדה טעתה עת לא התייחסה למסמך הרפואי מיום 22/10/2012 מאת הנוירולוגית ד"ר ילנה דורודניקוב, אשר בדקה את המערער, וקבעה כי למערער סימני פגיעה שורשית ב-5L משני הצדדים.

            הוועדה לא התייחסה בצורה מנומקת לחוות הדעת מאת ד"ר אריאלי.

            הוועדה לא נימקה מדוע היא מעדיפה את הבדיקה הקלינית ובדיקת ה-CT , על פני בדיקת ה-EMG , וממצאי בדיקתה של  ד"ר ילנה דורודניקוב, וכן ממצאי חוות דעתו של ד"ר אריאלי.

                        עיקר טענות המשיב

5.         לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ורשמה את ממצאיה. הוועדה ציינה בפרוטוקול את שתי בדיקות ה-EMG  שעמדו בפניה . הוועדה קבעה כי בבדיקה הקלינית לא נמצא חוסר נוירולוגי המקנה נכות נוירולוגית. על הוועדה אין חובה להתייחס למסמך הרפואי מיום 22/10/2012 מאת ד"ר ילנה, שכן המסמך אינו מסמך מהותי. הוועדה התייחסה כנדרש לחוות הדעת מאת ד"ר אריאלי.

דיון והכרעה

6.         החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור ב סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

7.         בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב "שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

                  ראה: עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד'  213.

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

8.         מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה בדקה את המערער ורשמה את ממצאיה כדלקמן:

"בבדיקה: מתהלך בחופשיות ללא צניחת כפות רגליים. גלילה מלאה של כפות רגליים, מתהלך על בהונות עקבים, תנועות ע"ש צווארי יישור 40 מעלות, כיפוף עד שני ס"מ מבית החזה. רוטציה לצדדים 80 מעלות, כיפוף לצדדים 30 מעלות, תנועות ע.ש. מותני - בכיפוף לפנים מגיע עד גובה הברכיים כך גם בכיפוף לצדדים. יישור 10 מעלות, בדיקה נוירולוגית 4 גפיים תקינה מבחינת כח גס והחזרים. פרט לירידה בתחושה לאורך רגל שמאל לא לפי פיזור דרטומלי, ללא החזרים פתולוגיים בגפים. SLR - 70 מעלות. ברומברג יציב קורדינציה תקינה. אין ניסטיגמוס תנועות עיניים תקינות.

EMG מ- 14/09/2012 סימנים רדיקולופטיה כרונית L5 דו"צ, סימני פולינוירופטיה  מוטורית דיסטלית קלה. יכולה להיות משנית לבעיה שורשית (?) CT ראש מיום 12/09/2012 - תקין.

CT ע"ש מותני מ-16/04/2012 כפי שמצוטט על פי ועדה מדרג I, בלט דיסק קל ליטרלי שמאלי בגובה   L2-L3 בלט דיסק כללי עם לחץ על השק הטקאלי בגובה L4-L5 ואומת על פי פענוח CT מיום 10/04/2012".